כסף משנה על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין ג׳:ה׳

מהדורה: תורת אמת 363

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין ג׳:ד׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין ג׳:ו׳ »

מקור: משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין ג׳:ה׳

5 משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין פתח ↗

מִי שֶׁהָיָה לוֹ בְּיַד חֲבֵרוֹ פִּקָּדוֹן אוֹ מִלְוֶה בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין בֵּין מָעוֹת וְעָשָׂה שָׁלִיחַ בְּעֵדִים לַהֲבִיאָן לוֹ הָרְשׁוּת בְּיַד זֶה שֶׁהֵם אֶצְלוֹ אִם רָצָה לִתֵּן נִפְטָר וְאֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן שֶׁהֲרֵי נָתַן לִשְׁלוּחוֹ. וְאִם לֹא רָצָה לִתֵּן אֵינוֹ נוֹתֵן שֶׁאֵין זֶה בַּעַל דִּינוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא בְּהַרְשָׁאָה עַל הַפִּקָּדוֹן. וְכָל הַבָּא בְּהַרְשָׁאָה הֲרֵי הוּא בִּכְלַל הַנֶּאֱמָר בָּהֶן יחזקאל יח יח "וַאֲשֶׁר לֹא טוֹב עָשָׂה בְּתוֹךְ עַמָּיו":

5 בבא קמא פתח ↗

לֹא יִתֵּן לֹא לִבְנוֹ וְלֹא לִשְׁלוּחוֹ. אִיתְּמַר: שָׁלִיחַ שֶׁעֲשָׂאוֹ בְּעֵדִים – רַב חִסְדָּא אָמַר: הָוֵי שָׁלִיחַ, רַבָּה אָמַר: לָא הָוֵי שָׁלִיחַ.

6 משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין פתח ↗

הַתּוֹבֵעַ חֲבֵרוֹ בְּדִין בְּמִטַּלְטְלִין אוֹ בְּמָעוֹת שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ וְכָפַר בּוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִכְתֹּב הַרְשָׁאָה עָלָיו שֶׁנִּמְצָא זֶה כִּמְשַׁקֵּר שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ הִרְשֵׁיתִיךְ לִטּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי וּכְבָר אָמַר פְּלוֹנִי שֶׁאֵין לוֹ אֶצְלוֹ כְּלוּם. וְכֵן מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב לוֹ חֲבֵרוֹ שְׁבוּעָה אֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת אַחֵר עָלָיו לְהַשְׁבִּיעוֹ שֶׁאֵין שָׁם דָּבָר שֶׁיַּקְנֶה לוֹ וְאֵין אָדָם מַרְשֶׁה עַל תְּבִיעַת דְּבָרִים שֶׁאֵין הַדְּבָרִים נִקְנִין אֶלָּא עַל תְּבִיעַת הַמָּמוֹן:

5 מי שהיה לו ביד חבירו פקדון וכו'. בב״ק פ' הגוזל עצים בבא קמא דף ק״ד איתמר שליח שעשאו בעדים רב חסדא אמר הוי שליח רבה אמר לא הוי שליח ופסק הרי״ף כרב חסדא משום דקיימי התם ר״י ור״א כוותיה וכתב דה״מ דהוי שליח לענין שאינו חייב באחריותן אבל אם לא רצה ליתנם לו אין כופין אותו עד שיביא הרשאה דדון וזכי לנפשך וכתב רבינו עד שיבא בהרשאה על הפקדון כלומר דאילו במלוה לא מהני הרשאה:

6 וכל הבא בהרשאה וכו'. בפרק שבועת העדות שבועות דף ל״א מימרא דרב וכתבו התוספות דהני מילי כשעושה בשביל שהוא אלם ובעל טענות שמתעבר על ריב לא לו והראב״ד ז״ל כתב דוקא כשהוא עם בעל דינו וכו' ולי תרוייהו איתנהו דכללא דמילתא כל שהבעל דין אינו יכול להוציא מיד הלוה או מפני אלמותו או מפני רחוק המקום מצוה עביד להציל עשוק מיד עושקו אבל אם הלוה אינו אלם יותר מבעל דינו ושניהם בעיר אחת ואפילו הלוה בעיר אחרת ואית למלוה דרכא עליה אז לא טוב עשה:

5 שבועות פתח ↗

״וַאֲשֶׁר לֹא טוֹב עָשָׂה בְּתוֹךְ עַמָּיו״ – רַב אָמַר: זֶה הַבָּא בְּהַרְשָׁאָה, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶה הַלּוֹקֵחַ שָׂדֶה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ עֲסִיקִין.

6 בבא קמא פתח ↗

אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: לָא כָּתְבִינַן אוֹרָכְתָּא אַמִּטַּלְטְלִי. אָמַר רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר: מַאי טַעְמָא? אֲמַר לֵיהּ: מִשּׁוּם דְּרַבִּי יוֹחָנָן,

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין ג׳:ד׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין ג׳:ו׳ »